הרפואה היהודית בפולין בין מלחמות העולם, הר"י והעיתונות העברית הרפואית

השנה הייתה 1912: האולימפיאדה החמישית התקיימה בשטוקהולם, ה'טיטניק' שקעה במצולות ב- 15 באפריל, ב-5 בנובמבר נבחר וודרו ווילסון כנשיא ארה"ב שלמדינתו מצטרפות באותה שנה אריזונה וניו-מקסיקו, הפולני קזימיר פונק (1884- 1967) מזהה את הויטמינים, אלקסיס קראל (1873- 1944) מקבל את פרס נובל לרפואה על תרומתו בכירורגיה ווסקולרית, והרופא דר' סון יט-סן (1866-1925) מייסד את הרפובליקה הסינית.

בארץ ישראל שלטו עדיין התורכים כאשר ניצני התפוררות האימפריה העות'מאנית כבר נראים זה זמן רב. המזרח התיכון מחולק בין המעצמות והסכם סייקס-פיקו בין אנגליה לצרפת נחתם בשנת 1916. באירופה קיימות עדיין האימפריה הרוסית הצארית והאוסטרו-הונגרית. בציונות המעשית בראשית דרכה, כבר פעילים רופאים רבים: יהודה לייב פינסקר (1821-91) כתב את ה 'אוטואמנציפציה' וארגן את 'ועידת קטוביץ' ב- 1884, מאוחר יותר מתבלטים מכס נורדאו (1849-1923), מכס מנדלשטאם (1839-1912), יחיאל צ'לנוב (1863-1918) משה שניצר (1861-1941), מרים נופך (1877-1933), הלל יפה (1864-1936), אהרון מזי"א (1858-1929), מנחם שטיין (1855-1932), חיים חיסין ( 1865-1932) ושאול טשרניחובסקי (1875-1943). חלקם קושר את גורלו בעליה לא"י.

דר' שאול טשרניחובסקי (מקור: ויקיפדיה')

מעניין לדעת האם קומץ מייסדי ההסתדרות הרפואית בא"י (הר"י) של 1912, היה מודע בזמן אמת על התארגנות רפואית – יהודית ברוסיה ואח"כ בפולין. בשנת 1912, בסנט פטרסבורג, ייסדו רופאים יהודים ארגון לשמירה על בריאות היהודים Obshchestwo Zdravookhraneniya Yevreyev - OZ. מטרות הארגון היו: מניעת מחלות והטיפול בהן, מלחמה במגפות, שמירה על בריאות גופנית ונפשית בקרב הצעירים היהודים ועוד. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כלל הארגון 34 סניפים ברחבי רוסיה, 12 בתי חולים, 125 מרפאות, עשרות מרכזי טיפול אחרים, מוסדות לטיפול בחולים כרוניים ועוד. לאחר המהפכה הקומוניסטית, הארגון הוצא מחוץ לחוק ואז העביר את מרכזו לברלין (1923). עשור לאחר מכן, בשנת 1933 שוב הועבר מרכז הארגון, והפעם לפריס. הארגון פתח סניפים בארצות אירופה השונות, בעיקר במזרח אירופה. כידוע האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בפולין (כ- 3.5 מיליון יהודים) ושם קמו שני גופים שנתנו עזרה רפואית, רפואה מונעת ומאבחנת, ושירותי הסברה בריאותיים נרחבים: ב- 1921 נוסד סניף OZE בוורשה בשם TOZ Towarzystwa Ochrony Zdrowia Ludności Żydowskiej - ארגון הבריאות היהודי. הארגון הזה ינק את יסודותיו ועקרונותיו מארגון הרפואי - סוציאלי הפולני. בעזרה כספית נדיבה של ארגון הג'וינט האמריקני שנוסד ב 1914 -AJDC תמך ה- TOZ ב- 47 בתי חולים יהודיים ברחבי פולין, מרפאות מקומיות וניידות (נגד מחלות מדבקות, שחפת ועוד), יחידות רנטגן, רפואה מונעת, קייטנות קיץ לילדים (גם ליתומים ונכים), כנסים (במשך 16 שנות קיומו קיים 280 אסיפות או כנסים!), פרסומים שונים (Medycyna Społeczna) ועוד.

בשנת 1923 נוסדה בוורשה אגודת הרופאים היהודים בפולין. פעולותיה של האגודה מזכירים בהחלט את טווח פעילות הר"י בישראל: עידוד רופאים למחקר וחתירה לרמה רפואית גבוהה, פרסום עיתונות רפואית מדעית:

[Warszawskie Czasopismo Lekarskie (Warsaw Medical Journal)],

אך גם פעילות הסברתית להמוני העם, קיום כנסים מדעיים, קרן תמיכה הדדית, קשר עם ארגונים בחו"ל ומאבק באנטישמיות. בין מייסדי שני הארגונים ניתן למנות את הוורשאי דר' גרשון לוין (1866-1940) שהיה פעיל גם בייסוד ארגוני תרבות (למשל "הזמיר" לעידוד הידע וההשכלה המוסיקלית בקרב היהודים), הליטאי דר' צמח שאבד (1864-1935), לאון וולמן ורבים אחרים.

הנרייטה סאלד (מקור: צילום מאת אלכסנדר גנן, הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון) באותה עת היו כבר קיימים בא"י מספר גופים רפואיים: בשנת 1909, ייסדה הנרייטה סולד (1860-1945) את ארגון 'הדסה', נתן שטראוס ייסד בשנת 1912 מחלקה יהודית לבריאות כסניף של האגודה הגרמנית יהודית של הרופאים ונטורליסטים (מכון פסטר), הוקמו מכוני מחקר, מניעת מחולת זיהומיות ועוד. בקונגרס הציוני ה-11 שהתקיים בספטמבר 1913 דיבר חיים ויצמן על הקמת אוניברסיטה בירושלים. הטקס בהר-הצופים התקיים ב- 24.7.1918 אך האוניברסיטה פתחה את שעריה בפני הלומדים רק במאי – 1925.

הלורד בלפור נואם בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית (מקור: אוסף הספרייה הלאומית) ב- 1918 ארגון הצלב האדום האמריקני וארגון ציוני אמריקה החליטו להגיש עזרה רפואית ליישוב היהודי. ב- 1878 נוסדה אגודת הרופאים של ירושלים (12 חברים מהם רק שניים יהודים), ובשנת 1886 נעשה ניסיון לתת עזרה רפואית ע"י אגודת 'עזרת-ישראל' שנוסדה ע"י אליעזר ושמעון רוקח וחיים שמרלינג (לא רופאים) והביל"ואי דר' מנחם שטיין. ב- 11 בינואר 1912 נוסדה האגודה ביפו ע"י חיים חיסין, מנחם שטיין, פוחובסקי, שרמן, יוניס - גוטמן, בלקינד וקרינקין. ההזמנה לישיבה הראשונה נכתבה גם ברוסית. האגודה של הרופאים הירושלמים נוסדה ב- 1913. בשנת 1918 שונה שם האגודה שנוסדה ביפו ל: 'האגודה העברית הרפואית של א"י'. על דגלם הם חורתים כמה יעדים: האגודה היא למעשה אגודה יהודית, בעלת פעילות כאיגוד מקצועי, עזרה הדדית, מינוח עברי רפואי, ספרייה, דיון בסוגיות אתיות, שמירה על רמה רפואית נאותה ועוד. בעת הקמת האגודה ביפו, עבדו בא"י רק 32 רופאים יהודים. האגודה החליטה להכניס לשורותיה גם וטרינרים ורוקחים. פוחובסקי נבחר כיו"ר הראשון וסגנו היה קרינקין. המזכיר הראשון היה שרמן. למרות שרובם לא דברו עברית, הם החליטו על ייסוד עיתון עברי (שיצא לאור ארבע פעמים בשנה) בעריכת משה שרמן (ידע עברית והיה בנו של מדפיס !).

בשנת 1914 כבר היו 60 רופאים יהודים בארץ ישראל. בעת מלחמת העולם הראשונה, התקיים שיתוף פעולה בין האגודה ובין מכון פסטר במלחמה נגד המלריה, טיפוס, טרכומה ועוד. אחת המטרות הייתה להגיש עזרה רפואית לעניי ירושלים (בראשות דר בעהם). לאחר תום המלחמה, התאחדו הסניף היפואי והירושלמי ל"אגודת הרופאים העבריים". מטרותיה היו: לימודי המשך, שמירה על זכויות החברים, שמירה על האופי העברי-יהודי, ופרסום עיתון מדעי: בין 1912 ל- 1914 יצאו לאור 4 פעמים בשנה כתב העת "זיכרונות דברים". בשנת 1920 החל להופיע במקומו כתב העת "הרפואה" אך פרסומו שוב מופסק ומתחדש ב- 1924. עם השנים מופיעים פרסומים נוספים: Folia Orientalia , Medica Interna Acta Medica Orientalia 'דפים רפואיים' ע"י קופת חולים כללית,

Harofe Haiivri [1927] (בארה"ב), Israel journal of medical sciences IMAJ - Israel Medicine Association :הנקרא היום

והשנתון "קורות" לתולדות הרפואה. שלטונות המנדט הבריטי גרמו לצמצום העלייה, כך שרופאים רבים שעלו בשנות השלושים נאלצו להתפרנס מעבודות שונות ומזדמנות. לקראת סוף שנות השלושים נוצר מתח רב בין הר"י לקופות החולים. הר"י עוזרת לרופאים שזה עלו וחלקם מועסקים גם בסקטור הערבי. העזרה ההדדית בין חברי הר"י באה לידי ביטוי ממשי באותה עת.

בשנת 1936 התקיים בתל-אביב כנס רופאים יהודיים בין לאומי. הר"י הזמינה נציגי אגודים רפואיים-יהודיים מרחבי העולם. הכנס מתקיים במספר שפות. קולם הטרגי של נציגי פולין מהדהד באולם "אוהל שם". חלק מהנציגים שחזר לאירופה, נרצח בשואה. ב- 1940 הר"י מכוונת גיוס רופאים לצבא הבריטי. באותה שנה מתחיל לצאת לאור "מכתב לחבר". בשנת 1945 נוסד מפעל חברות חוץ.

עם קום המדינה, השתנה השם מ"הסתדרות רפואית עברית" (ה.ר.ע) להסתדרות רופאים ישראלית (הר"י) (מ- Hebrew Medical Society in the Land of Israel ל- IMA).

פעילות הר"י לאורך השנים הבאות מתרכזת בייצוב מעמד הרופאים וזכויותיהם מול מוסדות המדינה, תיאום עם ההסתדרויות השונות (הכללית, הדסה ועוד), הקמת המועצה המדעית, דיון בעניין הרפואה הפרטית לעומת הציבורית, הקמת לשכות (אתיקה), רישוי, התמחויות ועוד.

בהוצאה השלישית של הספר "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948" של יעל ונסים לוי , בעמ' 40, נסקרים העיתונים הרפואיים שהתפרסמו בארץ עד 1948: זיכרונות דברים [1912-14], הרפואה, מכתב לחבר, מידע לרופא (של הר"י), איתנים, הרופא במוסד( קופ"ח), ופרסומי "הדסה".

לא נזכרים : ACTA MEDICA ORIENTALIA (באנגלית, הר"י 1942–1958), 'עלים - לחברי קופ"ח'

'בריאות-העם' משנת 1926, Dapim Refuim (Folia Medica) 1935 - 1969 של קופ"ח, ניב הרופא

ו- 'בריאות' - דו-שבועון עממי לענייני בריאות, היגיינה ציבורית והסברה בעריכת ד"ר אברהם מטמון.